אבני החושן

האבנים מוזכרות כמקבלות כוחות מלמעלה וכמביאות ברכה. במדרש תלפיות מתייחסים לסגולות האבנים תוך ציון שלכל אבן סגולות המושפעות מצבעה. הרובי על פי מדרש תלפיות מסייעת בעצירת זרם דם, מחזקת את הלב ושומרת על הריון. אבקת רובי מעורבת במשקה או מזון מסייעת בכניסה להריון. כך מוזכרות גם אבנים רבות שחלק מהכתוב מקובל ומוכר גם במידע הקיים בכל העולם היום וחלק שנוי במחלוקת (שהרובי מרגיעה למשל).
עצם הזכרתן של האבנים במקרא מצביעה על החשיבות העצומה שיוחסה לאבנים שכן אומרים שבתורה אין מילה מיותרת ונספרו כ 200 איזכורים של אבנים בתנ"ך. בספר שמות, פרק כ"ב מצויין אפוד אבני החושן. " וְעָשׂוּ, אֶת-הָאֵפֹד:  זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי… וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  י שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל-הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית—כְּתוֹלְדֹתָם…וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל…"
אבני החושן היו על פי הכתוב מסודרות בארבעה טורים ובכל טור שלוש אבנים. ישנן חילוקי דיעות לגבי צורת הסידור (3X4 או 4X3) ולגבי חלקן של האבנים (לעיתים אותו השם ניתן לכל האבנים באותו הצבע ורק בשלב מאוחר יותר נמצא שמדובר באבנים שונות). סבורים שהלוח כולו היה על בסיס אבן לאפיס ("זהב, תכלת…"), הלוח היה מורכב כנראה משלושה חלקים וכלל טס זהב שבו היו משובצות האבנים.

 "רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.  יז וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת–הַטּוּר, הָאֶחָד.  יח וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי–נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.  יט וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי–לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.  כ וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי–תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם".
במדרש המפואר צויין שהאבנים היקרות הן תריסר אבני החושן וכל  שאר האבנים קשורות אליהן ולמעשה תולדות שלהן. הקדוש רשב"י ציין בכתבי הזוהר כי  בכל אבני החושן פליאה וחוכמה. גם במדרש תלפיות אבני החושן מצויינות כבעלות סגולות ולכל אחת מהן טעם וסיבה משלה בהתאמה לאחד משנים עשר השבטים.
על פי הכתוב בספר שמות, כל אחת מהאבנים ייצגה את אחד משתים עשרה השבטים ואפשרה תקשורת טלפאטית בין הכהן הגדול וראש השבט. מאחורי הטס היה בד אפוד ושם ה' המפורש שנקרא "אורים ותומים" שהודות לו התאפשרה פעולת החושן באמצעות קודים נסתרים ששימשו כשפה סודית. הכהן הגדול כך סבורים, ענד את החושן ועמד עם פניו לכיוון הכותל כאשר מאחוריו עמד ממנהיגי העם ששאל שאלה בלחש. הכוהן הגדול הביט באבנים וראה בהן אותיות שמקורן בשמות השבטים והצרוף שלהן העניק לו את התשובה לשאלה. השאלה לעולם לא היתה אישית.
"כא וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה–עַל-שְׁמֹתָם; פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל-שְׁמוֹ, תִּהְיֶיןָ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט… וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל-לִבּוֹ–בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ:  לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-יְהוָה, תָּמִיד.  ל וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה–תָּמִיד."

שמואל ל"ט  יד וְהָאֲבָנִים עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה–עַל-שְׁמֹתָם:  פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ, לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט.
שיוך האבנים לשבטים: אודם – ראובן, פטדה- שמעון, ברקת – לוי, נופך – יהודה, ספיר- יששכר, יהלום – זבולון, לשם – דן, שבו – נפתלי, אחלמה – גד, תרשיש – אשר, שוהם – יוסף, אחלמה – גד.

קיימים חילוקי דעות לגבי איבחון אבני החושן ביחס לאבנים של היום. קיימות טענות שהאודם למשל אינה רובי כיוון שהרובי לא היתה מוכרת באותם הזמנים, כנל לגבי הספיר שהיתה אולי אבן כחולה אחרת. בכל מקרה המיוחד בשילוב אבני החושן הוא סידור אבנים פשוטות לצד אבנים נדירות, אבנים בעלות שקיפות וברק לצד אבנים אטומות ללא מראה מיוחד. השילוב הנדיר הזה (שלא נפוץ בתכשיטים של היום) מצביע על כך שכל בני האדם שווים לא משנה אם יפים או לא, חכמים יותר או פחות, עשירים או עניים. לכולם מקום על אותו הלוח.

בתקופת בבל ואשור, אבני הקריסטל שימשו כקמעות וחותמות בצורת גליל. בכתבים של האשורים נמצא שמגנים עשויים מאבן סייעו בהשמדת האוייב כאשר עוצמת המגן היתה קשורה לסוג האבן: מגן עשוי מלאפיס על פי האמונה, הכיל את האל אשר העניק כוח ועוצמה. מגן קוורץ העצים את הנכסים ומגן סרפנטיין הביא למזל וברכה. ג‘ספר אדום וקארנליאן העניקו הגנה של האל. היות ומשקל האבן גבוה נראה שהכוונה היתה למגינים מצופים באבן.

לפני כמה שנים , לקוח נתן לי דפים מתוך מדרש תלפיות. הסברים על אבני חן, החושן ועוד. מודה שקריאת כתובים זה לא ממש התמחות שלי, ייתכן שהיו מילים שלא הבנתי נכון…. להלן מתוך מדרש תלפיות, כפי שהוא כתב לי

יששכר הצאפירו:  ספיר
עוצמתית יותר כאשר בגוון כהה. מעניקה הגנה מפני אויבים. טובה בתקופות של שינויים. מעודדת משיכת הטוב. מרחיקה פחדים ואנרגיות שליליות. שומרת על בריאות העיניים. מחזקת חוכמה. מאירה את הדרך ומרחיקה פחד מפני אנשים אחרים. הנחתה בכלי זהב מעל אש משך שלושה ימים רצופים תהפכה ללבנה עד שתחשב כיהלום איכותי.
ניתנה ליששכר כי "לא נפל עליי קללת" (הגנה). ו-"בזיעת אפך תאכל לחם".

זבולון הדיאמנט: יהלום
מרחיקה פחד. מרפאה כל חולי ו"מרה שחורה". ענידתה על זרוע שמאל מעניקה הגנה מפני אוייבים בזמן מלחמות והעונד אותה יהיה "בעל גבורה, ירחק מעליו חיות רעות ואנשי דמים ורוחות רעות". מעניקה הגנה מפני מריבות. מרחיקה פחדים. שילובה בכסף או זהב מעצימים את השפעתה.
ישנן שתי סברות מדוע ניתנה לזבולון: האחת כיוון שהוא הרבה בהפלגות. ההפלגות לוו בפחדים מרוחות וסכנות בלילות. והיא שמרה עליו ועל הספינה.
השניה קשורה לכך שהדיאמנט שומרת מפני טענות ומריבות וזבולון שלא היו לו שדות וכרמים כמו לאחיו, עסק במסחר מה שהביא לקטטות, מריבות וקנאה והיא מעניקה הגנה מפני אנשים רעים, מי שגנב מזבולון, לא הצליח למכור את אשר גנב. הגנה עליו מפני אנשים שקנאו ורצו במותו.
זבולון יצא למסעות מסחר בכדי לאפשר לאחיו ישככר ללמוד תורה.

דן הטירקיאוס: לשם – אופל
כאשר הנושא אותה נפטר, היא מאבדת מיופייה עד אשר מישהו אחר קונה אותה.
מעניקה הגנה מסכנות. מחזקת. מאירה עיניים ומעניקה לנושא אותה שמחה וטוב לב.
ניתנה לדן כיוון שהוא נדד מעיר לעיר במטרה לשפוט את עם ישראל. עבר בדרכים מסוכנות והלשם העניקה לו חוזק ושמרה מפני סכנות. חזקה את הלב והעניקה אומץ בהליכה המסוכנת בלילות.

ראובן הקורניאולה: רובי
לבהירות עיניים. עוצרת זרימת דם בפרט כאשר קשורה לטחורים. מחזקת לב. משקיטה כעס.
ניתנה לראובן לזכר כך שעבר ביד אחיו מלשפוך דמו של יוסף.

שמעון הטופאצ'יאו: פטדה – טופז
מתוארת בגוון ירוק עשב/כורכום. טובה לריפוי מחלות עיניים. לריפוי "חולי השיקוי – אידרופסיסיאה" וקדחת הרקה.
הנחתה במים רותחים מאוד, תצנן אותם.
ניתנה לשמעון כיוון שההולך אחרי זונות עלול להידבק בקדחת הרקחים ולהזדקן מהר. הטופז ניתנה לו בכדי להראות שהוא מתחרק מהזנות ומרחיק מעליו את הקדחת.

לוי הציראבנו:  ברקת – אמרלד
לחלומות טובים. מסייעת בניצחון מול אוייב. מאמינים שנפלה משמיים ולכן מעניקה הגנה מרעמים.
ניתנה ללוי כיוון שעסק בתורה. ומי שנשבע לעסוק בתורה, לא מקבל בשורות רעות בחלומות. לכן ניתנה לו אבן של חלומות טובים.

יהודה הקארבוניקיו : נופך – גארנט
גוון אדום – כנחלת בוערת. סגולתה שמשקיטה תאות משגל מרובה. מרפאה ממגפה ומסירה מחשבות רעות. מחזקת חיוניות. סוג אחר של נופך, שהוא יפה יותר, מחזקת את הלב.  מקלה על שינה טובה.
ניתנה ליהודה להעיד כי השקיט תאוות משגל אחרי מיתת אשתו ולא הלך לזונות. מועילה לרוח רעה ואדם חוטא רק אם נכנסת בו רוח שטות, יהודה לא חטא. קיבל אבן שמסירה מחשבות רעות לרמוז שלא עברה בליבו שום מחשבה רעה.

נפתלי היאצינטו: שבו – אגת
האגת באבני החושן, מוזכרת בגוון חלמון ביצה/כורכום. לעיתים בגוון כתום יותר. מעניקה הגנה מחיצי ברקים. והגנה במלחמות ומפני מגיפות. מחזקת לב. טובה לשינה. מביאה שינה טובה. מרבה כבוד לנושא אותה. מחזקת ליבו ושכלו
ניתנה לנפתלי כיוון שהיה חכם ובעל מליצה. והנושא אותה זוכה לכבוד מאחרים.

גד האוניקו : אחלמה – אמטיסט
הנושא אותה בין זרועו, על הצוואר או כטבעת, תביא לידי דאגה ויגון, וטענות , מריבות וקטטות, חלומות  בהולים וטרופים , הזלת ריר ורוק.
ניתנה לגד כיוון שהיה תמיד ביגון ודאגה לבל יפלו בני ישראל  בידי האוייב. היה מסתכן בעצמו בכדי ללחום מלחמותיהם של ישראל.

אשר  הקריסוליטו: תרשיש – אקוומארין
מקלה על הנשימה. השחלתה על חוט משיער זנב חמור וקשירתה על יד שמאל, מרחיקה פחד ומרה שחורה ומביאה לידי דעה ובינה. מרפאה נגעים.
אחיזתה ביד, מורידה חום במקרים של קדחת.
ניתנה לאשר כיוון שנשות שבטו היו ללא נידות וסגולתה להסיר נגע רע ונגעים שנמשכים מהנידה. האבן דומה לכוכב בהיר, כך אשר ידמה לאחיו-לכוכב בהיר ואחיו היה חכם וחסר פחד, וללא מרה שחורה שנמשכת מצער ויגון.

יוסף חאיסמראלדו – שוהם: אוניקס
תישבר בזמן משגל עם בתולות- בזמן הוצאת הבתולים. מחזקת זיכרון, משקיטה את הלב ומאירה את העיניים. מרפאה שלשול. מחזקת אהבה ללימודי תורה ומחזקת חוכמה. מרפאה צרעת. מחזקת התנגדות לסמים. מרחיקה רוחות רעות. טובה לעושר ונכסים.
ניתנה ליוסף כיוון שמחזקת זיכרון ומרפאה צרעת ויוסף לא נטמא באשת אדוניו. וגם כיוון שמחזקת אהבת לימוד ויוסף למד רבות מאביו וצבר נכסים ועושר.

בינימין הישפה: ג'ספר
קיימת בצבעים רבים כאשר החזקה ביותר היא בגוון הצהוב. לעיתים בגוון עשב עם כתמים אדומים כדם (בלאדסטון?) ואז  היא מרפאה את הדם, מקלה זרימת דם בפרט כאשר מטחורים. מקלה על נשים בזמן מחזור. מרחיקה זימה ותאוות משגל. משתמשים בה חרטומים ומכשפים תוך שמסייעת בהגדת העתידות. הנחתה בכלי מים תביא לענן חשוך והרתחת המים. ואז תסייע בראיית העתיד. והנושא  אותה יהיה לו שם טוב.
ניתנה לבינימין על שלא השתחווה לעשו. ובשל סגולות האבן למשוך שם טוב לנושא אותה.

וכמה אבני חן נוספות שמוזכרות:
כלצית – מרחיקה חולי ומרה שחורה ומחשבות רעות.
מסייעת בזיכוי במשפטים

עין החתול –  מי שנושא  אותה לא יבוא לידי עניות. תוביל לעושר.